בן יפה וצבי, הילד השישי בין שבעת ילדי המשפחה, נולד ביום ה' באדר א' תרפ"ט (15.2.1929) במושב מרחביה. אביו - איש העלייה השנייה, והאם - ילידת הארץ. אריה חי וגדל בתוך אווירה כפרית של עבודה ויצירה. בגיל רך נתייתם מאמו. עם סיימו את בית- הספר המחוזי בכפר-ילדים נכנס בעול העבודה כי נאלץ לעזור לאביו במשקו. עוד בילדותו התבלט בקרב חבריו באומץ-לבו ולא אחת אף תפס נחש בזנבו ולא חשש מהכשה. בהיותו בן 17 התגייס לפלמ"ח והיה בהכשרה מגויסת בכפר יהושע וברמת יוחנן. השתתף בפעולת החבלה בראדאר בחיפה ושאר פעולות חתירה וחבלה נגד השלטון הבריטי.

עם פרוץ מלחמת-העצמאות בעקבות החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ לשתי מדינות, נסתיימה תקופת שירותו, אך הוא ניאות להמשיך בתפקידו ולשמור על צינור-המים בנגב, על אף הסכנה הכרוכה בדבר. אריה נפל ביום ל' בכסלו תש"ח (13.12.1947), בעת סיור לאורך צינור-המים ליד תקומה אשר בנגב.

ביום ו' באלול תש"ט (31.8.1949) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בעפולה.